הגידול הכמותי המדהים ביבול המחקרי נובע משורה ארוכה של גורמים : גידול במספר המוסדות וחברי הסגל . ב ‑ 50 השנים האחרונות חל בעולם גידול עצום במספר המוסדות להשכלה גבוהה ובמספר המדענים ( % 4 ‑ % 5 12 כבר ב ‑ 2010 עבר מספר המדענים בסין את מספרם בארה"ב, ושיעורבשנה ) . החוקרים בסין קרוב עכשיו לשיעור הממוצע העולמי ( ישראל, אגב, מובילה בטבלה הזאת עם % 8 . 0 מדענים מכלל האוכלוסייה ‑ פי שמונה מהממוצע 13 מאחר שמצופה מחבר סגל אקדמי מן המניין לחקור ולפרסם ‑ העולמי ! ) . כמות הפרסומים צמחה בהתאם . בהקשר זה ראוי לציין כי לצד הקמת מוסדות חדשים שודרגו מוסדות הוראה על ‑ תיכוניים למעמד חדש : מכללות ותיקות הוסבו לאוניברסיטאות, ומכללות להכשרת מורים או להכשרה מקצועית ( vocational ) קיבלו תו תקן של "מכללה אקדמית" . לתהליך הזה היתה משמעות מרחיקת לכת מבחינת נפח הפרסום, כי מרצים במכללות כאלה, שהיו בעבר עסוקים בעיקר בהוראה, נדרשים היום לבצע מחקרים, וקידומם מותנה בפרסום מאמרים בכתבי עת . יתרה מכך, כיוון שהתחרות בשוק ההשכלה התעצמה, המוסדות הוותיקים מבדלים את עצמם גם באמצעות סמלי סטטוס מחקריים, שאחד מהם הוא כמות הפ...
אל הספר