למשל, % 85 מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה מגיע מהקופה הציבורית בהשוואה 45 מדינות עניות מתקשות לממן את המוסדות להשכלה גבוההל ‑ % 45 בארה"ב . ממקורות ציבוריים, ותלויות בסיוע של מדינות עשירות, ארגוני מדע בינלאומיים ואגודות צדקה . גם אופן המימון משתנה ממדינה למדינה . בנורווגיה, למשל, התקציבים נקבעים בבית הנבחרים, כחלק מתקציב המדינה השנתי . אצל שכנתה פינלנד, לעומת זאת, המימון נגזר מנוסחה המבוססת על התוכנית האסטרטגית המכונה "האקדמיה של פינלנד", שאחראי עליה משרד החינוך . בבריטניה הממשלה קובעת את מדיניות ההשכלה הגבוהה, והמועצה לתקצוב ( HEFCE ) רק מיישמת את המדיניות הזו ( המועצה פוצלה ב ‑ 2018 לשתי תת ‑ מועצות : אחת לשירותי הוראה והשנייה למימון מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי ) . בישראל נתונות סמכויות המימון בידי הוועדה לתכנון ותקצוב ( ות"ת ) , הפועלת כוועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה . ביפן מקבלות האוניברסיטאות הלאומיות את מענק ההפעלה השוטף ישירות ממשרד החינוך ואילו המוסדות הפרטיים נהנים מסבסוד ההוצאות השוטפות על ידי "החברה 46 לקידום וסיוע הדדי של בתי הספר הפרטיים ביפן" . המשותף לכל המדינות בעולם הוא ...
אל הספר