תיאום רופף בלבד בין היחידות בקביעת מטרות, סמכויות ותקציבים וכן כפילויות רבות ובזבוז משאבים . שלישית, הקונגלומרט האוניברסיטאי כה מפוצל ובלתי היררכי, שגם החלטות ניהוליות פשוטות טעונות אינספור אישורים ואישורי ‑ אישורים שבהם מעורבים אינספור פקידים וחברי סגל ( מועצת חוג, מועצת פקולטה, ועדות מקצועיות, ועדות אד הוק ועוד ועוד ) . בעיה נוספת היא הרמה המקצועית של ראשי החוגים והדיקנים . מוסדות להשכלה גבוהה מגלגלים תקציבים עצומים, מעסיקים צבא של עובדים ומחזיקים נכסים מניבים ( מבנים, אולמות, בריכות, קרקעות, מניות, איגרות חוב ועוד ) , המחייבים תחזוקה שוטפת, ניהול פיננסי מורכב והשקעה מושכלת . זאת, כאשר חלק גדול מראשי החוגים והדיקנים, חפים מכל ידע וניסיון בניהול ובפיננסים, וגם לא עברו 35 חשוב לציין שהצטיינות במחקר ובהוראה אינה ערובההכשרה מקצועית מוקדמת . ליכולת ניהול . למעשה, בדרך כלל מדובר בכישורים מנוגדים, שקשה למצוא באדם אחד . לא נדיר ששלומיאל גמור, שבקושי יודע לנהל את כספיו האישיים, נבחר לתפקיד ראש חוג או דיקן . התוצאה היא במקרים רבים ניהול חובבני, ולא אחת רשלני, שגובה מחירים כבדים . זה עשוי להסבי...
אל הספר