בין שתי נשמות : האנלוגיה הפאוסטית ב'תמול שלשום' מאת ש"י עגנון | 37 | פני הארץ ברוח המחלוקת בין ה'ווּלקניסטים' ל'נפטוניסטים' בקרב אנשי המדע בני זמנו של גתה . הנוף ההררי של הבלוקסברג, על צוקיו ותהומותיו, נחלף בנוף הנהר פניאוס וכן במפרצי הים האגאי . המהומה הגותית הימי-ביניימית נחלפת בשלווה יוונית-קלסית . עגנון יצר ב'תמול שלשום' פרודיה נוספת, המעתיקה את ליל ולפורגיס כברת ארץ נוספת מזרחה וממירה את הברוקן ומישורי פרסליה ב'יפו יפת הימים' ובים התיכון . במקום ליל ולפורגיס גרמני-גותי או יווני-קלסי הוא יצר ליל ולפורגיס ציוני-יפואי . אין מדובר כאן בכלל ההצגה של ההוויה הציונית המודרנית החילונית, המגולמת ב'תמול שלשום' בעיקר בעיר יפו ובקהל המורים, הסופרים והעסקנים הציונים השוהים בה . אמנם יחסו של עגנון להוויה זו הוא בכללו ביקורתי ושוללני ( אף כי באמצעות גיבורו חמדת, המייצג אותו עצמו ב'תקופת יפו' שלו, הוא מודה גם באי יכולתו הוא — ממש כמו יצחק קומר — לנתק עצמו מן ההוויה ה'פסולה' ) . עיצובה האמנותי נעשה בידו תכופות בדרך הסטירה . עם זאת כרומן היסטורי המציג את המציאות של תקופת העלייה השנייה מזויות ראות רב...
אל הספר