פרק שביעי

מסכת תמיד 196 פ ר ק ש ב י ע י יומא לא לבש הכוהן הגדול בדרך כלל את החושן והאפוד . רק במועדים התירו הרומאים ליהודים לקבל לידיהם את בגדי השרד המלאים . אם כן, בדרך כלל לא היה צורך במלווה שלישי כלל . ייתכן שהמלווה השלישי הוא תוספת ספרותית של בני בית המדרש שרצו להדגיש את בגדי השרד של הכוהן הגדול . וכיוון ששמע הממונה קול רגליו של כהן גדול שהוא יוצא הגביה לו את הפרכת – כך ברוב עדי הנוסח . בדפוס ראשון ( מנ ) נוסף "נכנס", והכותב מחקו . שיבוש זה חדר לדפוסים מאוחרים ואיננו אלא השלמה ספרותית מיותרת . והשתחווה ויצא נכנסו אחיו הכהנים והשתחוו ויצאו – במקדש היו שתי פרוכות, אחת בין קודש הקודשים לקודש, ומעבר לה נכנס הכוהן הגדול רק פעם בשנה, ולבד, והפרוכת השנייה פרושה על פתחו של היכל, כלומר על פתח האולם 2 . יסודה של הפרוכת בדברי התורה המדברים על מסך שער החצר ( שמות כז טז ) . על הפרוכת של ההיכל אנו שומעים בתוספתא : "פרוכת ארכה ארבעים אמה, ורחבה עשרים אמה, והיתה נארגת 'תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב' ( שמות כז לא ) . א ח ר ת היתה שם ארכה עשרים אמה ורחבה עשר אמות והיתה נארגת 'תכלת וארגמן ותולעת שני...  אל הספר