פרק חמישי

77פרק ה משנה א הערמה היא אפוא במשמעות כפולה, לעתים חיובית ולעתים שלילית . ( . יב ע"בטןקעדמולי, ב ) ב במקרה שלנו אדם מתחמק ממצוות בכור, אך אינו מרוויח בכך רווח כספי . אם אכן הוולד – ע ו ל הז כ רא םז וש לש ב מ ע י המ הא ו מ רמ ע ו ב ר תש ה י ת המ ב כ ר ת שהוקדש, וכךכפי – ע ו ל הי ק ר בז כ רי ל ד הזכר אזי במקום להיות בכור הוא מוקדש לעולה . ת ק ר בנ ק ב הי ל ד האלו הם המשך דבריו . – ש ל מ י םז ב ח ינ ק ב הו א םייפטר מחובת בכור, א םאם ילדה נקבה הוא פטור מחובת בכור, אך חייב להביא את הנקבה לשלמים . – ש ל מ י ם ז כ רי ל ד האם אמר את כל דברי ההקדשה הללו : – ש ל מ י םז ב ח ינ ק ב הא םע ו ל הז כ ר כל אחד יקרב – ש ל מ י םת ק ר בו ה נ ק ב הע ו ל הי ק ר בז כ רהאם ילדה שני ולדות, – ו נ ק ב ה למה שהוקדש . הקורא את המשנה תמה, מה תכליתה של הערמה זו ? הרי הבעל מתחייב בעולה לעצמו את הבכור אבל חייב להביאו לעולה, היכן הרווח ? "חוסך"יותר מאשר חובת בכור ! הוא אם הבהמה תלד נקבה, ואם לא התנה, אם יהיה הוולד זכריתר על כן, הוא חייב בקרבן גם יעלהו לעולה, אבל בחצי מהמקרים הוולד יהיה נקבה והוא ימצא עצמו פטור מחובת קר...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל