פרק שלישי

מסכת תמורה 48 ה ) משנה א ( . ייתכן שזו מחלוקת וייתכן שלפנינו שינוי בהלכה ולאחר החורבן החמירו, ונדון בכך קודש,להלן בפרק ה . בפרק א מ"ה נקבע שאין תמורה עושה תמורה, כאן מדובר בוולד של והנושא קרוב אך אינו זהה . לפנינו מבנה רגיל במשניות שבו נקבעת הלכה סתמית ואחריה – י ק ר בא ו מ ר י םו ח כ מ י ם מבנה מעין זה אינו ייחודי למשנתנו . בכמה משניות נוספות המשנה מחלוקת באותה הלכה . י , תנא אחד חולק על הקביעה הסתמית ותנא שנפותחת בהכרזה הלכתית ואחריה מחלוקת במקרים אלו הבבלי שואל . 39 ה באותה מחלוקתיההכרזה היא כדעה השניו ) חכמים ( מקבל אותה, אך נראה שלפנינו עדות לתפר שבין שתי יחידות, 40 " או שמפרשיו שואלים זאתהיינו תנא קמא" כפי שהראינו בפירושנו לשבת ) שם שם ( . ,קדומות יגדלשמאאת טעמו של רבי אליעזר "כאמור, לא נאמר מה סבור רבי אליעזר . הבבלי מסביר ע"א ( , כלומר החשש הוא שכוונתו להכין עדר של בהמות שיש בהן" ) יחעדריםעדריםמהם קדושה . הטעם אינו בא במסורת אלא הוא הצעת האמורא, לאחר שניסיון לייחס לרבי אליעזר דרשת כתוב נכשל . הטעם אינו ברור . ראשית אין חשש לתמורה המונית, שכן אין מחלוקת על "לא יקרב" אזי אין חשש ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל