פרק שני

פרק ב משנה ו 97 משנה ופרק ב דפוס נפולי אין פוחתין משנים עשר לוים עומדים על הדוכן, ומוסיפין עד לעולם . אין קטן נכנס לעזרה לעבודה, אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר . כדי ליתן תבל בנעימה . - ולא היו אומרים בנבל וכנור, אלא בפה רבי אליעזר בן יעקב אומר אין עולין למנין ואין עומדים על הדוכן, אלא בארץ היו עומדין . וראשיהן מבין רגלי הלוים, וצוערי הלוים היו נקראין . יד קופמן - פי כתב - על הלוויים – א י ן פ ו ח ת י ן מ ש נ י ם ע ש ר ל ו י י ם ע ו מ ד י ן ע ל ה ד ו כ ן ו מ ו ס י פ י ן ע ד ל ע ו ל ם שרים את השיר של יום, ואולי גם שרו בהזדמנויות נוספות . בתוספתא ניתן הסבר למספר הנקוב : "אין פוחתין מתשעה כנורות, ומוסיפין עד עולם . אין פוחתין משנים עשר לוים העומדים דוכן, ומוסיפין עד עולם, כנגד תשעה כנורות ושני נבלים ובצלצל אחד שנאמר : 'הוא ובניועל ה ; 445ואחיו שנים עשר' כשר כשהוא אומר יהשע מלמד שאף עמהן מן המנין" ) פ"ב ה"א, עמ' . ההרכב של שנים עשר לוויים נובע מכך שזהו מספר 173 בבלי, יג ע"ב ( . יש להניח שההסבר מדרשי ידוע, אך אגב זה הברייתא חושפת את הבנתה את תזמורת המקדש . החצוצרותספרותי וסמלי והחלילים אינם חל...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל