143 החברה שלנו שעומדים בדרכן של המועצות וגם לבקר את התנהלות משרדי הממשלה והקיפוח המובנה של השלטון המקומי הערבי . כמו רבים מהאנשים שפגשתי בצמתים רבים בחיי, גם גיידא התחילה את הקריירה שלה בגבעת חביבה . היא הייתה מנחה בתכניות מפגשים ובתכניות ‘ילדים מלמדים ילדים' . למעשה, רוב המנהיגות הציבורית הערבית בישראל — בעמותות, במועצות, מנהלי בתי ספר ומורים — הרבה אנשים בתפקידי מפתח עבדו או למדו בגבעת חביבה ומכירים אותי אישית . זה נתן לי יתרון כי הפנייה אליהם תמיד הייתה קלה יותר והיחסים היו אישיים ולא רק רשמיים או מקצועיים . תפקידיי כראש מועצה והשתתפותי במסגרות הללו הפכו אותי לאדם מוכר ומכובד בכל הקשת החברתית והפוליטית בארץ ; הקשרים שיצרתי בתקופה זו מסייעים לי גם כיום בעבודתי כמנהל המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה . אני בטוח שכל ראש מועצה רוצה להצליח בתפקידו ואכן עשיתי כמיטב יכולתי לפעול ולהוביל כמנהיג, אבל הגיע הרגע לפרוש וכך עשיתי . סיימתי את תפקידי במועצה ביחסים טובים עם כולם, בתקציב מאוזן יחסית, והשארתי צוות מיומן ומועצה מסודרת . על כך גאוותי .
אל הספר