פרק שני סתם נזירות ונזירות שלושים מחלוקת בית שמאי ובית הלל על מועד סיום הנזירות

50 נזירים ונזירות של המשנה 'סתם נזירות שלושים יום' . 'אמר רב מתנא : אמר קרא "קדוש יהיה" – "יהיה" בגמטריא תלתין הוו' . 7 בר פדא אמר : 'כנגד "נזיר" "נזרו" האמורים בתורה – שלושים חסר אחת' . הצעתו של בר פדא נועדה בוודאי להסביר את הדין ש'מי שאמר הריני נזיר – אם גילח יום שלושים יצא', שכן למעשה אורך נזירותו, 'סתם נזירות', היא עשרים ותשעה ימים בלבד . מי שאמר 'הריני נזיר שלושים יום' לעומת זאת, הרי קבע בפיו שנזירותו היא של שלושים יום, ולכן אם גילח יום שלושים – לא יצא . ברם, ההסבר הזה בוודאי דחוק . אם 'סתם נזירות' היא של עשרים ותשעה יום, מדוע קובעת המשנה : 'סתם נזירות שלושים יום', ומדוע אף לכתחילה 'מגלח ( רק ) ליום שלשים ואחד' ? 8 לשיטתו של רב מתנא הדברים קשים עוד יותר . אם 'סתם נזירות' היא שלושים יום מדוע אם גילח ביום שלושים יצא ? תשובת התלמוד לשאלה זו היא שהמשנה סבורה ש'מקצת היום ככולו' . אלא שאם כן קשה מדוע מי שנדר 'הריני נזיר שלושים יום' אם גילח ביום שלושים לא יצא ? על כך נאלץ התלמוד לומר שלדעתו של רב מתנא בסיפא מדובר במי שאמר 'שלמים' ( כלומר, 'הריני נזיר שלושים יום שלמים' ) , והדוחק שבתירוץ ...  אל הספר
מכון שלום הרטמן