סיכום 285 למרות הצהרות מזדמנות על עיסוקם התאורטי ונטול הפניות, שימש בפועל 'מדע היהדות' קרדום למימוש שאיפותיהם האידאולוגיות של רבים מהחוקרים . באורח פלא השתלבו מסקנותיהם המדעיות של החוקרים עם נטיות ליבם, ושימשו 'תנא דמסייע' לחזונם האידאולוגי . אף שחתרו לעסוק ביהדות מתוך גישה מדעית, שאותה רכשו בין כותלי האקדמיה, היו דובריה של 'חכמת ישראל' שקועים עד צוואר בעיצוב זהותם היהודית, ולעמדותיהם האידאולוגיות היה חלק מכריע בהתוויית משנתם המחקרית . עימות מובנה זה ניכר היטב גם בדיון על אודות התורה שבעל פה . בעצם פנייתם לעסוק במהותה של התורה שבעל פה ובתולדותיה הפגינו חכמי ישראל משיכה לסוגיות מעולם המחקר שלבטח לא ניצבו במרכז הזרקורים בזירת הלימוד המסורתית . במהלך הדיון עשו החכמים שימוש בקורפוס ספרותי מקיף שלא זכה בעבר להיכנס אל בין כותלי בית המדרש . נכונותם לעיין בכתבי אבות הכנסייה או לבחון את פרשת הפילוג בין הרבניים לקראים חשפה את הפער העצום בינם לבין חכמים מדורות קודמים . גם בדרכי העיון והניתוח של המקורות נבדלו החוקרים מקודמיהם . אם בעבר שלטה המתודה הפרשנית שהבליטה כניעה לטקסט, עתה ניגשו אל הספר בחש...
אל הספר