ד . המחקר היהודי של הספרות הנוצרית

פרק א חד עשר 226 18 כעבור זמן קצר נזקק גם אברהם גייגר לכתבי ליאופולד צונץ ב'דרשות בישראל' . אבות הכנסייה בזיקה ישירה לחידת הכתיבה של המשנה . סימוכין להשערתו בדבר קובצי משניות שקדמו לזמנו של רבי יהודה הנשיא מצא גייגר בדברי אפיפאניוס . אף שהיה מודע לליקויים שמהם סבלה עדותו של אפיפאניוס התעקש גייגר כי יש בכוחה לבסס את מציאותם של קובצי משניות עתיקים, דוגמת 'משנת רבי עקיבא' 19 הנזכרת בדברי אב הכנסייה . על מסקנתו של גייגר נחלק בר - הפלוגתא האיטלקי שלו, שד"ל . מלכתחילה לא הועיד שד"ל משקל רב לעדויות של אבות הכנסייה בהכרעת החידה של כתיבת המשנה, ובמאמריו הראשונים כלל לא נזקק לעמדתם . עם זאת אזכורם של אבות הכנסייה במאמרו של גייגר אילץ גם אותו לדון בדבריהם . שד"ל שלל בנחרצות את המסקנה של גייגר מדברי אפיפאניוס . לצד סימני השאלה שעוררה עדותו של אב הכנסייה על 'ארבעת קובצי המשנה' של היהודים ( ארבעה מי יודע ? ) , התקשה שד"ל להבין כיצד מצא בה גייגר סימוכין לספרי משנה כתובים, שהרי 'עפיפאניוס 20 לא אמר שהיו המשניות ההן כתובות על ספר ! ' . מעמיק יותר היה הטיפול של פירכטגוט לברכט וליאופולד לף בדברי אבות הכנ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי