הגנת התורה שבעל פה כמסורת אוראלית 125 הנראה באחד מביקוריו של קרוכמל בלבוב, ובין השניים נקשרה ידידות אמיצה, והם הוסיפו ונפגשו תכופות . קריירת הרבנות התובענית של רפפורט, שהחלה בטרנופול ( 1837 ) ונמשכה בפראג ( 1840 ) והייתה רצופת מאבקים, לא העיבה על מערכת היחסים שבין החוקר התאורטיקן ובין הרב למוד הקרבות . על הידידות העמוקה שנרקמה בין השניים סיפר רפפורט בהספד שנשא לאחר פטירתו של קרוכמל בשנת 1841 , שבו הביע את חובו העצום לרבו : 'זה כשלשים שנה מעת הכרתיו, וראיתי זיו פניו פעם הראשונה . . . ובדברי עמו צלחה עלי רוח בינה ודעת, וכמעט נהפכתי לאיש אחר, כה ידע להפיח תשוקתו הרבה בלבות הנדברים אתו לכל מדע ולשון' . 40 בהתחשב במערכת היחסים הקרובה סביר להניח שסוגיית התורה שבעל פה עלתה על שולחנם, ובאורח צפוי למדי אימץ רפפורט את השקפתו של קרוכמל שלפיה המשנה והתלמוד לא נכתבו עד לעידן מאוחר . כבר בסדרת הביוגרפיות שפרסם בכתב העת הווינאי 'בִּכורי העִתים' רמז רפפורט שכתיבת ספרות ההלכה החלה רק לאחר חתימת התלמוד . במסגרת סקירה על אודות רב סעדיה גאון ( 1829 ) ציין בעמימות כי 'מעט היו לפני זמנו אשר כתבו מחשבותיהם ע...
אל הספר