מפתח הלב 602׀ לכתיבת מאמרים לעיתון . מן הסתם ביקש להמחיש שאין לזהם את ׀ הכתיבה האמנותית הנאצלת באותה דיו עכורה המשמשת לתגובות ישירות בענייני דיומא . חנוך ברטוב עצמו התבטא פעם ברוח דומה, אם כי במידה רבה יותר של הומור עצמי, ברשימה נוגעת ללב שכותרתה 'לשבת ולכתוב קצת', שפרסם כשהיה עדיין עיתונאי 282 ברשימתו סיפר שחייו נעים בשני מסלולים מקבילים, פעיל . ספרותי ועיתונאי, ותיאר שבוע עבודה אופייני שלו . עד יום רביעי בערב הוא טרוד בכתיבת הטור השבועי לעיתון, ואילו בבוקר יום חמישי, שהוא מצפה לו בקוצר רוח, הוא יכול להיפנות אל הכתיבה הספרותית ושב ואוחז את חוט הסיפור המתרקם בחובו . 'סיפורים יכולים לחכות', הוא כותב . 'ואם אינם יכולים, ברירה יש להם ? ' . בהקשר זה אף התוודה על המצוקה הספרותית שפקדה אותו באמצע שנות החמישים, כשאך עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב עם משפחתו הצעירה . היה עליו לעסוק באלף פרנסות, אשתו עבדה מבוקר עד ערב ושני ילדים קטנים היו כרֵחיים על צווארם, החובות דחקו בהם והלחץ גבר — ומתי יֵשב ויכתוב ? באחד הערבים, הוא מספר, הופיעה אמו בביתו, לבשה את חלוקה הפרחוני והודיעה לו : 'הערב אני מאכילה את ...
אל הספר