תרבות הרנסנס בצרפת 191 תחיית הספרות היפה ( bonae litterae ) של יוון ורומא ניזונה מן האמונה שקריאה ולימוד של היצירות העתיקות משביחים את האדם ( litterae humaniores ) . ואכן, הקורפוס העשיר של ימי הביניים ( שכלל קורות קדושים [ הגיוגרפיות ] , אוספים של סיפורי לקח [ exemplum ] , רומנים מחיי האבירים ועוד ) התרחב מאוד בהשפעת הספרות העתיקה של יוון ורומי . בתקופה זו אף התגלו מחדש ז'אנרים ספרותיים שנשכחו במערב אירופה והיו למודל של שלמות . בני התקופה מצאו בהם לא רק איכויות אסתטיות אלא גם תובנות אתיות ודתיות חדשות . הקורפוס הספרותי העתיק הזה, משהושב לו כבודו, היה לכלי להעברת ערכים שונים מערכי הנצרות . שעל כן הספרות העתיקה של יוון ורומא הציגה את האדם באור חיובי יותר מכפי שהוצג בכתבים היהודיים - נוצריים . הדימוי של אדם וחווה המסולקים מגן עדן לאחר אכילת הפרי האסור של עץ הדעת, התפיסה שהאדם הוא חוטא נצחי והאישה היא מי שאחראית לגורלו המר — דימויים קשים אלו הוחלפו כעת בתמונה זוהרת יותר של גיבורים יוונים ושל קיסרים רומאים : גאים וזקופים, ממרים את פי האלים ומקיימים יחסי אישות עם האלות, נלחמים בעוז באויביה...
אל הספר