ייצוגים של האני מפטררקה עד דקארט  פיטר ברק

94 תולדות הרעיונות  העת החדשה המוקדמת אחד המעריצים שלו : מעריץ זה אינו רק מבקר במקומות שבהם חיו פטררקה ולאורה, אלא גם מנסה להשיג דיוקנאות של שניהם . ואולם אם נבחן את שימושיו של הדיוקן ברנסנס, או את מקומו ( פרט שקל יותר לתעד ) , נגלה שרוב האובייקטים הללו נתלו במקור בקבוצות, ובכלל זה דיוקנאות של בני משפחה מסוימת או אנשים שהחזיקו משרות מסוימות ( בישוף, דוג'ה ועוד ) . המודלים שישבו מול הצייר או הפסל עוטרו באביזרים כגון גלימות, כתרים, שרביטים, חרבות, עמודים, וילונות וכדומה . אביזרים אלו, שלעתים אף הכבידו על המודלים, ייצגו תפקידים חברתיים מסוימים . פרקטיקות אלו מלמדות שהזהויות שיוצגו בציורים היו קולקטיביות או מוסדיות יותר משהיו אינדיבידואליות . בקיצור, יש סתירה ברורה בין שני סוגי הסברים בדבר חשיבותו של הדיוקן, שתי פרספקטיבות . אם נאמץ נקודת מבט רחבה, משווה, כלומר נתבונן ממרחק, לא נוכל שלא להשגיח שלאחר 1500 גדל במקביל מספר הדיוקנאות בביוגרפיות באיטליה ובמדינות מסוימות אחרות באירופה . אם מסתכלים 'מקרוב', לעומת זה, הדברים נראים שונים למדי, שכן השימושים של הדיוקן היו פעמים רבות מוסדיים יותר משה...  אל הספר
מוסד ביאליק