פרק שני: "לפרק להיסטוריה את הצורה": עטאש-צימאון וקדמה

] 54 [ ע ק ב ו ת י מ י ם ש ע ו ד י ב ו א ו מחוץ לעולם הפיקטיבי שיוצר הסרט מנסה לייצר, חטיבת מיתרים מנגנת הרמוניות מעובות, מעט דיסוננטיות ברגיסטר נמוך, בסולם מינורי, במשיכות מיתר ארוכות . ס צ נ ה 2 לונג-שוט . חוץ . מבנה בטון אפור ומתקלף . חול צהוב . אבק אפור . ברקע רכס גבעה, אפור אף הוא . בתחתית הפריים ישובים ילד וילדה . שעונים אל קיר הבטון . מביטים קדימה . בפס הקול נעימת כלי מיתר . יחיד . לא מכוון . המלודיה חוזרת על עצמה . המשפטים קצרים . קטועים . במונוטוניות של תו אחד בלבד . מקור המוזיקה אינו ברור . קאט . קלוז אפ על כלי המיתר ועל ידי הילדה הפורטות עליו . המוזיקה בוקעת מתוך העולם הפיקטיבי של הסרט . קאט . בחזרה ללונג-שוט . הילדים עדיין יושבים צמוד לקיר, בתחתית הפריים ובצדו השמאלי . הם "דבוקים" לדפנותיו . מן הרקע מגיחה משאית . ממלאת את הפריים ככל שהיא מתקרבת . הילדים אינם זעים ממקומם . רק מלווים את תנועת המשאית החולפת במבטם . המשאית יוצאת מן הפריים . הילד לילדה : "תמשיכי" . קאט . קלוז אפ על ידיה הממשיכות לפרוט את אותה מנגינה על כלי המיתר . התיאור הראשון לקוח מתוך סרטו של עמוס גיתאי קדמה ...  אל הספר
עם עובד