פרק חמישה עשר

פט"ו מ"ג – אהלות 431 ,תחתיהןטומאה : טפחפותחובהוגנין,טפחהארץמןגבוהות,זושלדופנהגביעלזושלוהוגנה ,טפחהארץמןגבוהות . טהורותוכיהן,טמאותחתיהןגביהןעל,גביהןעל . טמאגביהןועלתחתיהן ותחתיהגבהעל,גבהעל . טמאגבהועלתחתה,מהןאחתתחתוטומאה,טפחפותחבהוגניהןואין 587 טפחהארץמןוגבוהות,טמאותהיואםאבל,בטהרותאמוריםדבריםבמה . טהורותוכה,טמא , הניסוח בתוספתא בא לכלול את כל ) . 216" ( פט"ו ה"ג, עמ'טמאכולןתחתמהןאחתתחתטומאה ההלכות האפשריות, ומפרט את הדין מתחת לחביות, מעליהן ובתוכן, אבל הדין הוא בדיוק כמו תפקיד אחד . אין הכוונה לחפיפה בין החביות, אלא לכך"פותח טפח"במשנה . עם זאת, לאבחנה של שרוחבו טפח . לדעתנו יש להסביר את המשנה לאור התוספתא, "גג"ת יוצרשהמגע בין שתי החביו ואין כאן חידוש שצריך חפיפה של פותח טפח, אלא שרוחב גג האוהל חייב להיות פותח טפח, כרגיל . עם זאת, הצבענו כבר פעמים מספר על כך שלעתים קרובות התוספתא מוסיפה למשנה פרטים . כמות המקרים הרבה מעוררת את"פותח טפח"הלכתיים משפטיים, ובמיוחד הגדרות כמותיות כמו השאלה האם בהלכה הקדומה נדרשו תמיד שיעורים אלו, ואולי המשנה טרם דרשה גודל מדויק, אלא עה כלשהי המהווה חיבור ויוצ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל