פרק שנים עשר

פי"ב מ"א – אהלות 359 499 נתון הנסר עומד על שניהם והוא מביא את הטומאה, – טמאיםןהביניהםטומאהתנוריםשניעל כלומר שני התנורים טמאים, כי הטומאה ותוך התנורים מצויים מתחת לאוהל אחד . הנסר מביא את את התנור כיוון שהוא סגור על ידי הנסר, כמו ברישא . – מטהרנוריבןיוחנןרביהטומאה, כדלעיל . שהיואו,ישןתנורפיעלנתוןאחדוראשו,חדשתנורפיעלנתוןאחדראשוהיהבתוספתא מבואר : " " ( שם ) . התוספתא הכירהבתנורמטהרנוריבןיוחנןרבי,באמצעוחדשמכאןואחדאחד,ישניםשנים את המשנה ולכן לא טרחה לומר את הדין ( התנורים טמאים ) , והיא משלימה את כל המקרים האפשריים . הדין חלקי ובתוספתא הוא מלא ומובאות כל האפשרויות . השאלהכפי שהערנו פעמים רבות, במשנה היא האם התוספתא השלימה את המשנה, בבחינת השלמת הלוגיקה המשפטית התאורטית, או שמא התוספתא היא המקור השלם שממנו ליקט עורך המשנה קטע, לעתים מנותק מהקשרו ( כגון פי"ב נה, שהרי התוספתא כשלעצמה לקויה וחסר בהמ"ט ) . במקרה זה ברור שהתוספתא משלימה את המש דינם של התנורים . תופעה דומה של דין חסר ראינו לעיל ( פי"ב ה"ד, למשנה בפי"א מ"ח ) . שהואנסר . 1בתוספתא למשנה האחרונה בפרק הקודם מצויה ברייתא נוספת המקשרת בי...  אל הספר