פ"י מ"א – אהלות 322 רגל סותמת את הארובה כך שאין . גם לא נאמר שהדין במשנה הוא אם ה"טמא"את הארובה, או סתם בה פותח טפח . מכל מקום, לפי ההקשר כל מה שבבית טמא ( בין כנגד ארובה ובין שלא כנגדה ) , ואף האדם המאהיל טמא שכן הטומאה בוקעת דרך הארובה ומטמאת מה שמעליה . הביטוי הוא ביטוי ה של סתימת החור בתקרתיחידאי ומופיע רק עוד פעם להלן בהקשר דומה ( פי"א מ"ב ) , במשמעות זה טומאהמקצתהאוהל ( סתימה הלכתית ) . הביטוי מצטרף לרשימת הביטויים היחידאיים שבמסכת . טמאהטומאהוכנגדטמאהביתבמקרה הקודם כשפי הארובה פתוח, – ארובהכנגדמקצתה ] ו [ בבית מה שכנגד הגג טמא, ומה שכנגד החור טהור . כל אחד מחלקי הטומאה די בו כדי לטמא, אבל מה – 459 שאין מעליו אוהל, אפילו אם הוא רק חצי מהבשר המטמא, אינו מטמא באוהל . 459 המקרה שבמשנתנו שונה מזה שבפ"ג מ"א בכך שאין בו דיון על הצטרפות חצאי זיתים לטומאה ון במשנה שם . אחת כמו הדי פ"י מ"ב - אהלות 323 במשנהפרק י . כנגד ארובה טהור,טומאה בבית . אין בארובה פותח טפח . טהור,נתן את רגלו מלמעלן - הטומאה בבית . הבית טהור,טומאה כנגד ארובה . רבי מאיר מטמא,נתן את רגלו מלמעלן - הטומאה כנגד ארובה . טמ...
אל הספר