השיח הרבני־חינוכי בציונות הדתית: על התנגדות ופתיחות לנסיעה לראש השנה באומן

רוני בר לב 174 שאינן היחידות ובוודאי אינן מוחלטות, יתמקד מאמר זה באופן הפעולה של ההתנגדות להתחדשות הרוחנית בתוך הדתיות של הציונות הדתית, ולמעשה בהתנגדות לאירוע ספציפי בתוך התחדשות זו ופחות בסיבות לפעולה זו . ההתחדשות הרוחנית הדתית המדוברת במאמר זה היא היפתחות לתורת החסידות . זו מתבטאת בהוספת טקסטים חסידיים ללימוד בישיבות ובתי הספר, בעלוני שבת המופצים לקהל הרחב ובשיעורים בחסידות . לצד הפן העיוני ישנו דפוס של אימוץ פרקטיקות חסידיות כמו עריכת טיש חסידי בישיבות תיכוניות, חדירת ניגונים מחצרות חסידיות שונות לתפילות הציבוריות, וניתן אף למצוא ״גרטל״ ( חגורה מיוחדת המשמשת חסידים בשעת התפילה ) שנשלף לעת התפילה גם בבתי כנסת בורגניים במיוחד . כל אלו אמורים בשכבות הרחבות של הציבור הדתי-לאומי, אך בעולם הישיבות של המגזר 15 התופעה דומיננטית לאין ערוך, וזו מזינה את המעגלים הרחבים יותר בחברה . אחת התופעות המעניינות במסגרת ההתחדשות הרוחנית בקרב צעירים וגם מבוגרים רבים היא הנסיעה לאומן לראש השנה לקברו של רבי נחמן מברסלב . כפי שנראה להלן בפרוטרוט נסיעה זו בעייתית מאוד מבחינה אידאולוגית עבור בוגרי מערכות הח...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן