שוב ושוב מכלל שימוש לפרקי זמן קצרים, בגלל מטוסים שנורו או התרסקו על מסלולו . נבלות המתכת השרופות שלהם נדחפו אל השלג לצד המסלול, ויצרו "בית 2 הנחיתה בלילה היתה מסוכנת שבעתיים . קברות למכונות פזורות לאורך ולרוחב" . סוללות הנ"מ בפיטומניק היו חייבות לשמור על איזון כמעט בלתי ‑ אפשרי . היה עליהן להפעיל זרקורים כדי לאכּן מפציצי לילה סובייטיים, אבל בסיס אלומת האור שימש כמטרה לארטילריה הסובייטית . העומס על צוותי האוויר של הלופטוואפה היה כבד מנשוא . "הצעירים וחסרי 3 ממה שראו עיניהם בפיטומניק,הניסיון מבין אנשי הצוות היו מזועזעים קשות" ומעל הכול ממצבם האומלל של הפצועים הממתינים לפינוי לצד המסלול, ומערימות הגופות הקפואות שנחו ליד בית החולים הצבאי שם, משום שהאדמה הקפואה היתה קשה מכדי לקבור אותן . למרות כל הכרת הטובה שרחשה הארמיה השישית למאמצי הלופטוואפה, השתררה בהכרח מורת רוח . כאשר נפתח משלוח אחד ונמצא שהוא מכיל רק מיורן ופלפל, התפרץ סא"ל ורנר פון קוּנוֹבסקִי, קצין האפסנאות הראשי של הארמיה 4 קצין שהיה לידו התלוצץ ואמר שלפחותהשישית : "איזה חמור אחראי למטען הזה ? " יהיה אפשר להשתמש בפלפל בקרב פנים אל...
אל הספר