137 גמדים שריכוז האנשים הקטנים במקום אחד שינה את האופן שבו תפסתי אותם . במקום לראות בעיקר את קומתם הנמוכה, שמתי לב שאחת מהם היתה יפה באורח יוצא דופן, שאחר היה נמוך במידה בלתי רגילה אפילו בשביל גמד, שגמדה אחת צחקה צחוק מתגלגל ותכוף, ושלאחד הגמדים היו פנים נבונות במיוחד . התחלתי להבין שעד אז, תגובתי למראה אנשים קטנים היתה אחידה וכללית, והבנתי את ההקלה שהגמדים עצמם חשו בתנאים שבהם איש לא התרכז בגובהם . מובן שכנס האנשים הקטנים של אמריקה קשור כל-כולו לקומתם של משתתפיו, אבל הוא היה גם מקום שבו קומתם הפכה לעובדה בלתי רלוונטית . לאנשים מן החוץ לא קל להודות שהם מביטים בצורה מצומצמת כזאת על קבוצות כמו אנשים ממוצא לטינו-אמריקאי או מוסלמים . מי שיאמר שהשתייכותם האתנית או דתם של אחרים מקשה עליו לראות תכונות אישיות אחרות שלהם, ייתפס כאדם חשוך . אבל גמדוּת היא מקרה יוצא דופן בהקשר של כללים חברתיים אלה . לפי בטי אדלסון, מחברת הספרים The Lives of Dwarfs ו- Dwarfism , "הדעה הקדומה היחידה המותרת באמריקה התקינה- פוליטית היא נגד גמדים" . מרי ד'אלטון, ראש המחלקה למיילדות ולגינקולוגיה באוניברסיטת קולומביה, ו...
אל הספר