שלי מפרקליטות מחוז תל אביב . עניין של הרגל ( של הגב שלי, לפחות ) . בלום הוא שירש את כורסת המנהלים של קודמתי . היתה זו כורסה יציבה ונוחה, וזאת ככל הנראה היתה הסיבה לכך שלא נפל ממנה כששמע את דברי בת שיחו . השופטת דה ‑ לנד תיארה בפניו כיצד אזרחים צרפתים נהגו להתקשר מישראל לבנקים ולחברות אחרות בצרפת . הסיפור שסיפרו השתנה מעט מדי פעם בהתאם לצורך ולנסיבות, אך במהותו היה אחיד ופשוט : הדובר נהג להציג את עצמו כבכיר בשירותי הביטחון של צרפת ( או בשירותי המודיעין, או כמי שמופקד בבנק על הביטחון ועל מניעת הלבנת הון, או כמנכ"ל או נשיא הבנק בכבודו ובעצמו . . . ) . הוא היה מבהיר לבן או לבת שיחו שמדובר בעניין סודי ביותר : ביטחון המדינה עומד על הפרק . קיים חשש שכספים המוחזקים בבנק משמשים לטרור / פשיעה / הלבנת הון . יש לדווח לו על חשבונות שבהם בוצעו או עתידות להתבצע העברות כספים משמעותיות . יש לנתב את אותם כספים לחשבונות, שאת פרטיהם ימסרו הוא או אדם אחר, בהונג קונג, למשל . ואל לו לדווח על כך לאיש . עניין של ביטחון המדינה ! וכל מילה נוספת מיותרת . הרוח החיה בחבורה ומנהיגהּ, כמו גם הדובר והשחקן הראשי, היה א...
אל הספר