אני רוצה לשתף את הקוראים בתפיסת עולמי כפי שהתגבשה ב - 45 שנות עבודתי כמחנכת וכמורה לעברית ומקרא בכיתות ז ' - י " ב וב - 44 שנות עבודתי כמורה לדידקטיקה של המקרא באוניברסיטה . קודם כול אומר , שבעיני אין להפריד בין הוראה לחינוך – כל הוראה היא חינוך וכל חינוך הוא הוראה . כי מה פירוש “ הוראה " ? בעיני פירושה לימוד בצוותא – מורה ותלמידים – הצגת שאלות בשני הכיוונים . הגירוי לחשיבה שואלת ומקשה חיוני ומוליד חשיבה ביקורתית . ומה זה אם לא “ חינוך " ? תוך כדי כך משתף המורה את תלמידיו גם בידע שהוא רכש בדרך לימודיו שלו , וגם במתן כלים ללמידה עצמאית , ובדרך הוא גם לומד מתלמידיו ! חינוך לחשיבה ביקורתית ולמתן כבוד לכל אדם הוא פועל יוצא של דרך הוראה זו . חלק בלתי נפרד מן החינוך הוא עזרה לנער לעצב ולגבש לעצמו את אישיותו , את השקפת עולמו ואת זהותו האישית , הלאומית , האזרחית והאנושית - כללית . האמנתי תמיד שעלי לגרות את תלמידי גם לשאול את עצמם “ מי אני ומה אני " ( גם אם צירוף מילים זה הפך לבדיחה ... ) . לשם כך יש להפגיש אותם עם ההיסטוריה מזה ועם האקטואליה מזה , עם מקורות מידע וידע מגוונים ומסוגים שונים , וע...
אל הספר