גולדה מאיר – המנהיגה המעשית האמוציונלית

במציאות השוררת בארץ ' יש מקום רק להצעות אוטופיסטיות [ ... ] לדבר לא שגרתי , לא רגיל , לדבר מה מזעזע , כי רבים מאתנו טרם הבינו באיזה זמן הם חיים ' . מתוך : מאיר אביזוהר ( עורך ) , גולדה : צמיחתה של מנהיגה , עמ ' . 102 גולדה מאיר ( מאירסון ) ( 1978 - 1898 ) היתה דמות מיוחדת ואפילו יוצאת דופן בהנהגה הציונית . היא לא היתה האישה הראשונה שבלטה כפעילה פוליטית בציבור הפועלים בארץ ישראל . קדמו לה החלוצות הפוליטיות בתקופת העלייה השנייה – מניה שוחט , רחל ינאית בן צבי , עדה מימון ואחרות . בכל זאת , אף שלא היה לה ' ייחוס ' של העלייה השנייה וגם השכלתה היתה פחותה מזו של הדמויות הבולטות בתוכה , בלטה כבר לקראת סוף שנות העשרים בהנהגת הסתדרות העובדים , וממנה הגיעה אל קדמת החזית המדינית במדינת ישראל כשגרירה הראשונה בברית המועצות בשנים , 1949 - 1948 כשרת החוץ 1965 - 1955 – וכראשת ממשלה . 1974 - 1969 – גולדה התייחדה גם במוצאה החברתי . בדומה לשלמה לביא סבלה גם משפחתה ממצוקה כלכלית , בייחוד בתקופת מגוריה בעיר קייב , מקום הולדתה . המשפחה היגרה לארצות הברית בשנת 1905 והצטרפה אל אבי המשפחה בעיר מילווקי . שם התבל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב