גם במקרה זה הארגונים משתמשים בשתי האסטרטגיות הללו במקביל : מחד גיסא הם נותנים קול בתוך החברה לנתינים שנפגעו מפעולות הממשלה , ומאידך גיסא הם מציעים להם נקודת מוצא אפשרית מחוץ לחברה . קוטביות זו יוצרת דרכי פעולה יצירתיות , המאפשרות לקפוץ בין שתי האסטרטגיות – אקטיביזם בשם פעולה ביקורתית זו היא אינה בגדר התנגדות בלבד , אלא פרקטיקה מוסרית ; זהו מהלך של הטלת ספק ושאילת שאלות כלפי צורות כוח קיימות , תוך קריאת תיגר על הנורמות והרטוריקה המוכרות וחשיפת היחסים בין כוח וידע , המגבילים את האופן שבו אנו מבינים את העולם . החברה ונגד המדינה , לצד אקטיביזם הקורא תיגר על החברה עצמה בשם אלו שהחברה דוחה ומפלה . מהלך זה מתבצע במגמה להימנע מן האינסטרומנטליזציה הנהוגה בידי הממשלה , לצד דחייה וביקורת של השיח הדומיננטי . כאמור , " המגזר השלישי " אינו ציבורי או פוליטי – זהו אינו גוף ייצוגי או רשמי , ועל כן חשוב לקחת בחשבון את מקורות הלגיטימציה שלו , כמו גם לבחון את הסנגוריה שבה משתמשים אותם ארגונים לא ממשלתיים . כדי לבסס את פעילותם כלגיטימית , הם נשענים על מה שנתפס כ " עקרונות אוניברסליים " של זכויות אדם , תפקי...
אל הספר