א. הערכת המעשה

. 1 הצדקה מסויגת רד " ק מתחיל את דיונו בסוגיית הירידה למצרים בדברים הבאים : " ויהי רעב בארץ " ... הכל היה מקבל מאהבה , ולא הרהר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא . " מצרימה " - כי ברוב במצרים שובע , ואפלו יהיה רעב בשאר ארצות , לפי שאינה שותה מימי מטר אלא ממימי הנהר ... ואברם לא היה יכול לסבול הרעב , כי היה כבד , ומקנהו רב , ולא היו מוצאים מרעה . ועוד , כי נפשות ביתו היו רבים ( יב . ( 10 שני עניינים משתמעים מפירוש זה : . 1 ראו ניתוח מפורט של פרשה זו לאור הניתוח הספרותי במקרא ולאור התרגומים העתיקים וספרות יהודית מימי בית שני אצל זקוביץ ושנאן , אברם ושרי , עמ ' . 51 - 38 . 2 אמנם לא נאמר לו על כך ציווי מפורש כפי שנאמר ליצחק : " וירא אליו ה ' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך . גור בארץ הזאת ... והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך ... ונתתי לזרעך את כל הארצת האל " ( בר ' כו . ( 3 - 2 . 1 רד " ק תופס שלמרות העדרו של הציווי המפורש לאברהם לשבת בארץ כנען , זאת הייתה מגמתו וכך הוא הבין את רצון ה ' . לפיכך הקשיים שפקדוהו בזמן ישיבתו בארץ , כגון הרעב שמדובר בו כאן , היו בעיני אברהם לניסיון ...  אל הספר