הדמוקרטיה הישראלית, שלטון החוק ועקרון אי־תלות השופטים בשנות המדינה הראשונות

ניר קידר הצלחתה של הדמוקרטיה להכות שורש בישראל קשורה קשר עמוק בהצלחה המקבילה של רעיון שלטון החוק להתאזרח בארץ וגם בהישג של הקמת מערכת משפט עצמאית . לכן ישנה חשיבות לבירור היחס המורכב שבין סוגיית האוטונומיה של השופטים ובין הדמוקרטיה בישראל . מטרתו של מאמר זה לבחון את שאלת עצמאותם של השופטים בישראל בחמש השנים שבין הקמת המדינה לבין כניסתו לתוקף של חוק השופטים , תשי " ג - , 1953 שהבטיח באופן פורמלי את עצמאותם הפוליטית והמוסדית . במיוחד אני חוקר את היחסים שבין השופטים ובין הרשויות הפוליטיות הנבחרות על רקע המתח הקיים בין עקרון אי תלותם של השופטים ובין רעיונות הדמוקרטיה והממלכתיות . עצמאות המשפט היא תנאי הכרחי לשלטון החוק משום שהיא מסמלת את נפרדותו היחסית של המשפט מן ההייררכיות , המסורות ויחסי הכוח הפוליטיים . אי התלות של המשפט נועדה להעניק לו נקודת מבט ניטרלית ואובייקטיבית ככל האפשר על החיים החברתיים ובכך לאפשר לו לפקח - או לשלוט - על החברה בדרך צודקת ושוויונית . התרבות הפוליטית המודרנית במערב מעניקה חשיבות יתרה לקיומם של בתי משפט עצמאיים משום שמוסדות אלה , שמפרשים את המשפט ומפקחים על הוצאתו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב