במהלך מחקריי על אודות התנהגויות הנסיגה במערכת החינוך הישראלית מצאתי כי המנהיגות החינוכית במדינת ישראל הכוללת מפקחים , מנהלי בתי ספר , מנהלי מחלקות חינוך ומנהיגים חינוכיים בדרגות ביניים כמו סגני מנהלים של בתי ספר ורכזים פדגוגיים , מתעניינת מאוד בנושא , ומשוועת לכלים לצמצום תופעת התנהגויות נסיגה בקרב מורים . הדרך שבה נקטתי לסייע להם הייתה באמצעות פיתוח סדנאות בנושא התנהגויות נסיגה של אנשי חינוך והוראה . במהלך סדנאות אלו חשפתי את המנהיגות החינוכית הן במשרד החינוך והן ברשויות מקומיות לידע שרכשתי . באמצעות ידע זה וניסיונם של משתתפי הסדנאות ניתחנו אירועים קריטיים הקשורים להתנהגויות נסיגה של מורים . אירועים קריטיים מוגדרים כמקרים ספציפיים הנתפסים כמשמעותיים או טעונים ויש להם השלכות רבות על עמדות אישיות ( , ( Bruster & Peterson , 2013 והם עשויים לעצב את עמדתו של איש החינוך . גם אירועים קטנים שאין שמים לב אליהם עשויים להפוך לאירועים קריטיים . הקריטיות שלהם נשענת על המשמעות שנותן להם המתבונן ואשר מעלה את הצורך ברפלקציה על האירוע הספציפי וניתוחו . דהיינו אירוע שעשוי להיתפס כקריטי בעיני איש חינוך ...
אל הספר