נבט פורץ מתוך קליפה . הנבט הזה רך מדי עדיין ואינו יכול לשאת את עצמו , ואילו הקליפה קשה וישנה מדי . גם עתה הקליפה היא זו שתומכת בנבט , נושאת אותו ומגוננת עליו מפני מרעין בישין , אך כבר אין ביכולתה לסייע לו להתחדש ולצמוח . לכאורה אפשר לתאר כך את התודעה החדשה , אולם בניגוד למטפורות של נביטה או של לידה אין שום ערובה לכך שהתודעה ההיסטורית החדשה אכן יכולה להתפתח מכוח עצמה ולהניב פרי . למעשה , יש חשש כי יותר מאשר המצב שנוצר מייצג התחלה פורייה של התפתחות לכיוונים היסטוריים חדשים , הוא מייצג סטגנציה של הרוח ואת מיצוי פוטנציאל ההשראה של התהליך הקיים . הסוגיה מתחדדת אם בוחנים את המושגים החדשים שיצרה ההגות האינטלקטואלית המובילה במהלך המאה ה - . 20 מושגים אלה נוצרו כחלק מהניסיון לחקור ולהבין את שלוש ישויות היסוד שהזכיר פרנץ רוזנצווייג בתורתו : אדם , עולם ואלוהים . השילוש האונטולוגי הזה מתאר יפה שלוש זירות שיח אופייניות , שרוחשת בהן הסתירה הרוחנית בין הדפוס האידאולוגי לדחף הקיומי . ככלל השיח האינטלקטואלי המערבי במאה השנים האחרונות מתאפיין בנטילת תכנים שבמאה ה - 19 היו שייכים למדעי הרוח ( ובעיקר למדע...
אל הספר