דבורה ואני ישבנו והבטנו זו בזו , מנסות לחשב את צעדינו . דבורה חברה בוועדת המחקר של המכללה , ואני ראשת יחידת המחקר המכללתית . מולנו הייתה מונחת הצעת המחקר שהגיש פרופ ' אליהו כהן , מבכירי החוקרים במכללה . המחקר שהציע אליהו עסק בנושא מעניין בעל תרומה תאורטית ומעשית . מה הפלא ? זהו אליהו , יודע לכוון לנושאים בוערים המצויים במוקד השיח החברתי במדינה . הרקע התאורטי שהציג היה מלומד ועדכני , סקר את הידע הקיים בנושא והוביל בבהירות לשאלת המחקר . מערך המחקר שהציע היה מקצועי ומובנה היטב והסתמך על הסקירה התאורטית . גם השערות המחקר של אליהו היו מקוריות . אולם כשדבורה ואני הגענו לבקשתו לקבלת תקציב , הוכינו בתדהמה . בהצעת התקציב שכתב אליהו היה רק סעיף אחד : תשלום של ₪ 25 , 000 לעוזרת מחקר אחת . דבורה , שהשתתפה בשיפוט ההצעה , ואני חשבנו שאולי נפלה טעות ונשמטו מהבקשה סעיפים מקובלים , כמו שכפול דפי השאלון , הוצאות נסיעה להעברת השאלונים , עזרה בעיבוד סטטיסטי וכדומה . ואולי , חשבנו , חלה טעות דפוס ונוסף אפס בסוף הסכום המבוקש עבור עוזרת המחקר ? כדי לא לעכב את הדיון בבקשה , צלצלתי מיד לאליהו וביקשתי לברר איזו...
אל הספר