ביחידה שלנו עבדנו בצוותים . כל צוות בחר לעצמו נושא מחקר ושיטת מחקר ועבד מתחילת המחקר ועד כתיבת המאמר שסיכם את תוצאותיו . בצוות הזה היינו שלוש חברות . נפגשנו כל יום שלישי למשך שעתיים וישבנו על המחקר שלנו . שלושתנו חוקרות ותיקות , מנוסות בחקר נרטיבים ודעתניות מאוד . החלטנו לערוך מחקר על סיפורי חיים של סטודנטים במכללה שלנו . הסיפור הראשון היה סיפורה של זוהירה , בתו הבכורה של השייח׳ , ״נסיכה בדווית צעירה״ שהיו לה יחסים מיוחדים ועמוקים עם אביה . ביחסים אלה חל שינוי כאשר בהגיעה לגיל שמונה - עשרה , הודיע לה האב על אירוסיה לבחור שהוא בחר עבורה . לזוהירה הייתה זו נקודת משבר . היא תיארה את עצמה כאומללה , עצובה ומלאת חששות . סיפורה סבב כולו סביב השאלות על האירוסין , ובעיקר על מערכת היחסים עם האב והשינויים שחלו בה בעקבות האירוסין . הסיפור היה טוב והיה אפשר ללמוד ממנו רבות , אבל מיד עם תחילת הניתוח צצה הבעיה . כל אחת משלוש החוקרות בנתה לה פרשנות לסיפור האירוסין , וכל אחת אחזה בחוזקה בפרשנות שלה וסירבה לקבל אפשרויות אחרות . אחת ראתה את הנערה כמי שאביה האיום כופה עליה נישואים לא רצויים . השנייה ראתה ...
אל הספר