״את חייבת לעזור לי ! ״ צעקה בלה כאשר נכנסה לחדר יחידת המחקר וטרקה את הדלת מאחוריה . ״מה קרה ? ״ שאלתי מופתעת . צעקות וטריקת דלתות ממש לא אפיינו את בלה . ״לא אישרו לי דרגה , ״ היא אמרה , הפעם בלחש . ״מה ?! את ראשת תכנית , עשית כל כך הרבה דברים , איך לא אישרו ? ״ צעקתי . זה באמת הפתיע אותי . בלה היא אחת הדמויות המובילות במכללה . ״זה בגלל שאין לי פרסומים . את צריכה להבין - שנים הייתי מורה ומעולם לא פרסמתי . מי בכלל חושב על זה בבית הספר ? למי יש זמן לזה בכלל ? ״ ארשת הפנים שלה השתנתה . הכעס שכך , ובמקומו הופיע הייאוש . ״אבל מה לגבי הדוקטורט שלך ? ״ שאלתי . ״נו ... דוקטורט עם פרסום אחד , ״ היא נאנחה , ״בתחום שלי יקר מאוד לחקור , זה לא מתאים כאן . לא למדתי ולו קורס אחד בשיטות מחקר במדעי החברה ואני אפילו לא יודעת איך להתחיל . אני ממש מיואשת . פתאום אני מרגישה כמו מורה מתחילה״ . נראה שבלה הרגישה כי הפסידה במשחק שאפילו לא ידעה שהיא משחקת בו . בשעה שהיא תפסה את עצמה כמצליחה בזכות יכולות ההוראה והמנהיגות שלה , ולפי התגובות בסביבתה במכללה הסיקה שהיא עומדת בדרישות , בפועל היא הוערכה באמצעות סרגל אח...
אל הספר