איריס ארז ורינה דודאי המאמר מציע נקודת מבט כפולה של מורה ותלמידה על השפעתו של החינוך לאמנות באמצעות הוראת הספרות . בסתיו 2012 נפגשו מורה לספרות ותלמידיה מן העבר כדי לברר אילו רשמים מחוויית הלמידה בשיעורי הספרות זוקקו ושקעו במהלך השנים והפכו לחלק מזהותם . בדרך של דיאלוג רפלקטיבי בין מורה לתלמידיה ננסה להציג את הלוז שביחסי הוראה - למידה של מקצוע הספרות בהקשר הרחב של חינוך לאמנות , כפי שבא לידי ביטוי בפועל בשנות השמונים המאוחרות ובמבט לאחור מנקודת הזמן של היום . רינה דודאי המחשבה הראשונה שעלתה בי כשחשבתי לכתוב על הוראת הספרות הייתה לפנות לתלמידיי מן העבר הרחוק ולבחון יחד אתם , ובעיקר ללמוד מהם במבט לאחור , מה היו שיעורי הספרות בשבילם . באופן טבעי פניתי לשלושה מתלמידיי האהובים : איריס ארז , רותי כהן ואורן פרבר , שהיו תלמידים שונים מאוד זה מזה , אבל כל אחד מהם הותיר בי רישום ייחודי שאני נושאת בזיכרוני עד היום : איריס ארז היא כיום דמות מוכרת בתחום הריקוד , רקדנית עם סגנון מיוחד , כוריאוגרפית ומורה למחול ; רותי ( כהן ) עפרוני מסיימת את לימודיה במכללת סמינר הקיבוצים בתכנית “ מוסמך בהוראה״ ( , ...
אל הספר