צביקה אור מבוא בשנת הלימודים 2003 - 2002 השתתפתי בתכנית העמיתים לזכויות האדם של מרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים . במסגרת תכנית זו , הסטודנטים מתנדבים בארגון זכויות אדם לפי בחירתם , וכן משתתפים בקורס ׳זכויות אדם והחברה הישראלית׳ , המשלב לימוד תאוריה ודיונים בנושאים העולים מתוך העשייה בארגונים . במפגש הראשון בתכנית קיבל כל סטודנט מחברת דקה כדי לתעד בה היבטים שונים בעבודת ארגון הזכויות שבו יתמחה , וגם תהליכים שהוא עובר בעצמו במהלך הפעילות בארגון . בעבורי , סטודנט לאנתרופולוגיה , הפכה הפעולה הסמלית הזאת את הארגון שבו בחרתי , ׳ידיד – מרכז זכויות חיפה׳ ( עמותה המקדמת זכויות חברתיות וכלכליות ) , משדה של אקטיביזם חברתי לשדה מורכב יותר , שדה המשלב את האקטיביזם עם התבוננות חיצונית , רפלקסיבית , כמעט מחקרית . עד מהרה התברר שציפייתי המוקדמת ללמוד בכיתה ולקדם שינוי חברתי באמצעות הארגון הייתה פשוטה מדי . השינוי נעשה גם בשיעור העיוני , והפעולה לשינוי חברתי הייתה שיעור מאלף , ובין השניים – השיעור והפעולה – התקיימו זיקות מורכבות . המחברת הדקה שקיבלתי הייתה ל ' כרך' הראשון ביומן השד...
אל הספר