באופן כללי אנו רואים שהתדמית מושפעת מן הסביבה התרבותית , הדתית , התקשורתית , המשפחתית והחברתית של המתבגרים . מה שמעניין במיוחד , בהקשר של ספר זה , היא התדמית הנוצרת מחינוך לצניעות ומן החינוך הנפרד . חלק מהבנים תיארו את הבת באופן מזלזל למדי . הבנות תוארו כעסוקות במראה חיצוני , ביופי ( או בהתייפיפות ) וביחסים חברתיים עם הבנות בקבוצת השווים . היו בנים שתיארו את הבת כמחטיאה , תיאור בעייתי מאוד העלול להפריע ליצירת קשר עמוק בבגרות . אני חושב שלא אטעה אם אטען שתדמית הבת כמחטיאה היא תוצר של חינוך המיועד להרחיק את המתבגרים ולהקשות על יצירת קשר חברתי בגיל הילדות וההתבגרות , אך כיצד סבורים המחנכים שהתדמית תשתנה בהמשך ?! בקרב חלק מהבנות תדמית הבן היא חיובית : סמכותי , אידיאולוגי , וכדומה . אך בקרב חלק אחר הבן נתפס כחוטא , כאדם שאינו יכול לשלוט ביצריו וכאדם שמה שמניע אותו הוא היצר המיני . אין לי ספק שתדמית כזו היא תוצר של חינוך המשתמש בהפחדה על מנת ליצור הרחקה בין המגדרים . וגם כאן אני מבקש לשאול – כיצד סבורים מחנכים אלו שהתדמית תשתנה בהמשך ?! כיצד הם סבורים שיהיה אפשר ליצור קשר המבוסס על כבוד הדדי...
אל הספר