הדיאלוג בין החולה למרפא

בעולם הרפואי המודרני ואף בעולמנו הפוסט - מודרני הדיאלוג בין הרופא לחולה איננו דו - שיח בין שווים . הרופא הוא סמכות מקצועית בנוגע לגופו של המטופל הנובעת מהתעודה שבידו . תעודה זאת מעידה כי הוא מחזיק בידע שאיננו מצוי בחזקתו של החולה , המושג מהכשרתו ומשליטתו בכלים " מדעיים " המאפשרים לו לראות " מתחת לעור " . 118 נסיבות אלה לא אפיינו את אירופה בעת החדשה המוקדמת . הגוף הקדם - מודרני היה אטום ובלתי נגיש לרופא . בשל חוסר יכולתם של הרופאים לראות " מתחת לעור " , החולים עצמם הם שדיווחו על התסמינים ועל מצבם הגופני , והרופא היה תלוי כמעט לחלוטין במידע שסיפקו . 119 אמנם לעתים התחשב הרופא בנתונים הגופניים שמצא אצל המטופל , אך הפגישה עם הרופא לא כללה בדיקה גופנית , ועל פי רוב לא היה כל מגע פיזי בין השניים . יתר על כן , פעמים רבות הרופא לא ראה את החולה כלל , אלא העניק אבחנה רפואית על סמך הנתונים שנמסרו לו על ידי גורם מתווך או על פי המידע שפירט החולה במכתב . 120 דוגמה מעניינת לכך אנו מוצאים בסיפור מחלתה של רחל - " האלמנה מפראג " - בתו של קצנלנבויגן , שהצגתי במבוא . שם מספרת רחל במכתב לאביה כי כתבה לאחיה...  אל הספר