המילה " דת " חדרה לשפה העברית מן הפרסית בתקופה המקראית המאוחרת . המופע הראשון של מילה זו נמצא במגילת אסתר : "ותנתן דת בשושן " ( ט , (; 14 " ויכתב בדתי פרס ומדי " ( א , , ( 19 וכיוצא באלה ; פעם אחת בספר עזרא ( ח , , ( 36 וכן בנוסח ארמי בספר דניאל ( ז , . ( 25 המשמעות הראשונית של המילה בפרסית - datan היא : לתת , משהו ניתן , ובהשלכה - החוק כנתון שאין לערער עליו . מההקשר שבו מופיעה מילה זו כמה וכמה פעמים במגילת אסתר , וכן בספר עזרא , ברור כי היא מסמנת כאן חוק באשר הוא חוק , במשמעות הלגליסטית המצומצמת והאוניברסלית הרחבה של הביטוי , כל סוגי החוק , של כל העמים , כולל החוקים של היהודים , כפי שנאמר : " ודתיהם שונות מכל עם " ( מגילת אסתר ג , . ( 8 לכל העמים יש " דתות " , וגם ליהודים יש " דת " , אלא שזו שונה מזו של שאר העמים . כאמור , אירוני הוא כי מילה פרסית המסמנת במקורה חוק של פגנים הפכה במרוצת הדורות למינוח מרכזי המסמן את היהדות , ומרכזיותה כיום חזקה מכל תקופה אחרת בהיסטוריה היהודית , אך במשמעות שונה לחלוטין . בהקשר זה ראוי לציין כי גם המילה " יהודי " מופיעה לראשונה במגילת אסתר במשמעות חדשה ,...
אל הספר