עדי אביר , נועה נוימרק וגד יאיר במחקר שערכתי על ייצוגם של מתנגדים למשטר הנאצי בעשרים אתרי זיכרון בגרמניה הגעתי למסקנה מפתיעה : האתרים הללו משתדלים להעביר מידע , אך נמנעים מהפעלת רגשות . הם אנציקלופדיסטיים , אך משעממים ; הם יכולים להיות עתירי עוצמה בזכות האותנטיות שלהם - אך הם בוחרים להיוותר סטריליים ( . ( Yair , 2014 בעקבות מאמר הביקורת שפרסמתי על חוסר השימוש ברגשות באתרים בגרמניה ביקש המנהל של אתר הזיכרון בברגן - בלזן להיפגש עמי . נפגשנו בירושלים ושוחחנו על הממצאים ועל לב הטיעון שלי , קרי שאין באתרי שואה בגרמניה כל שימוש ברגש . " ברור , " השיב , " זהו האידיאל הפרופסוריאלי הגרמני ; אנחנו עובדים רק על הכרות קרות , על ידע אובייקטיבי . " אדרבה , רגשות מזוהים בגרמניה עם משכנו של השטן , וכל מה שקשור ברגש מודחק , לפיכך , לאפלולית הלא - מודע ( יאיר , . ( 2015 כאשר שבתי מגרמניה , הציע ירון גירש , אז בצוות המחקר , שלשם ההשוואה נצא ליד ושם ונתרשם מן הסגנון שבו בחרו מעצבי האתר לבנות אותו . לא חלפו עשרים דקות , ודמעה צצה לה בזווית העין ; באתר הקהילות כבר אי - אפשר היה לסכור את הרגשות . לאחר הביקור...
אל הספר