אחד ה " ערכים " שייחס הסופר האיטלקי איטלו קאלווינו לספרות המאה העשרים , וגם קיווה להנחיל אותו למילניום הבא , היה , molteplicit á או ריבוי . הריבוי מופיע כערך ספרותי אחד מבין שישה ( בעצם חמישה , את השישי לא הספיק קאלווינו להשלים ) בספרו הקטן " שישה תזכירים למילניום הבא " , שהוא הטקסט האחרון שכתב , סדרת הרצאות שעמד לשאת באוניברסיטת הרווארד אך הלך לעולמו ערב צאתו מאיטליה לארצות הברית . הריבוי נוסח קאלווינו הוא מושג השופע אנרגיה אופטימית . נושא ההרצאה הנקראת " ריבוי " הוא " הרומן העכשווי כאנציקלופדיה , כשיטה של ידע , ומעל לכול כרשת של קשרים בין האירועים , האנשים והדברים שבעולם " . " מה שלא תהיה נקודת המוצא " , הוא אומר , " העניין הנדון מתפשט יותר ויותר , מקיף אופקים רחבים יותר ויותר , ואילו ניתן לו להרחיק עוד ועוד בכל כיוון , היה מחבק בסופו של דבר את היקום כולו " . והוא מצטט את גתה שסיפר בסוד לשרלוטה פון שטיין שהוא מתכנן " רומן על אודות היקום " , ואת פול ואלרי שכתב : " חיפשתי , אני מחפש ואחפש את מה שאני קורא התופעה הטוטאלית , כלומר מכלול התודעה , היחסים , התנאים , האפשרויות , אי ‑ האפשרויו...
אל הספר