מארס , 2004 שנת הלימודים תשס " ד , ראשית האביב , העמק והגליל מוריקים . השמש מלטפת . יעל , אתי ואני בדרכנו לבית ספר אזורי בעמק יזרעאל , על פי הזמנה . מנהל בית הספר , אריק , פנה אל אגף הבחינות פעמים אחדות בבקשה לאשר לתלמידים לקויי למידה להיבחן בבית ספרו באמצעות מחשב . ביקשתי להיפגש עם התלמידים כדי להבין משיחה חופשית איתם מדוע הם מעדיפים בחינה כזו על פני בחינה בעל - פה שאושרה להם . בחינה בעל - פה היא משאת נפש של רבים מההורים לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז , קשיים בקריאה ובכתיבה ועוד . והנה , במקום הזה , בעמק , מתעקשים על היבחנות כתובה . חריג . האם מוותרים מרצון על ציון גבוה ? פגשנו בצוות פדגוגי מאוד אכפתי . האווירה היתה פתוחה , נינוחה וכנה . סביב שולחן אחד ישבנו - נציגות אגף הבחינות - עם שישה נערים מבריקים , בעלי כושר ביטוי מעולה ויכולת המחשה מילולית בלתי רגילה . שניים מהם סיפרו לנו כי הם " סטארטאפיסטים " , ואפילו מרוויחים כסף . כן , כבר בגילם הצעיר לומדים בקיבוץ ומרוויחים כסף . הם הצליחו לתאר את דרך חשיבתם , את האופן שבו הם מתמודדים ומתגברים על בעיות , תוך שהם נוגעים בשאלות גדולות . מאו...
אל הספר