מראשית שנות האלפיים חושפת ההיבחנות בבחינות הבגרות תופעות שרבים בציבור אינם מוצאים בהן מקור של נחת : תובענות , אלימות מילולית , איומים תכופים בפנייה לערכאות משפטיות , תלונות על זילות במשאבי ציבור ועוד . בנוסף , לצד ההישגים המתבטאים בעלייה באחוז הזכאים לתעודת הבגרות , ולהיותה כרטיס כניסה בקבלה לאוניברסיטאות , מתעצמות אמירות המשקפות את ערעור במעמדה של התעודה כמייצגת סיום הולם של פרק הלימודים בחטיבה העליונה ומשמשת כרטיס כניסה למוסדות להשכלה גבוהה ולשוק התעסוקה . ניתן להציג את נושא בחינות הבגרות מהיבטים שונים : ההיבט הכמותי - כמה נבחנו ובמה , מהו מספר העוברים , החריגים , המצטיינים וכדומה ; השוואת הישגיהם של המשויכים לרמות סוציו - אקונומיות שונות ; ההיבט המגדרי - באלו מקצועות מצטיינות הבנות ובאלו גוברים הבנים ; ההיבט הכלכלי - תקציבי - מהי עלות מועד בחינות , עלותו של שאלון לנבחן אחד , מהן עלויות ההערכה בכל מקצוע ובכולם יחד ועוד . אנשי חינוך יתעניינו יותר במשקלה של ההערכה הבית ספרית ויצביעו על אחוז העלאתו של הציון עקב מתן " ציון מגן " . אחרים ישקלו את ההיבט של הקבילות האקדמית של התעודה ומרכיבי...
אל הספר