איש לא תיעד באופן מסודר את פעילותה של אמי בכלל ואת פעילותה בזמן הכיבוש הגרמני והשלטון ההונגרי הפשיסטי בפרט , ולכן המידע שבידי חלקי ומבוסס בעיקר על אזכורים מזדמנים בזיכרונות שכתבו ניצולים ועל סיכומים של אחרים . המקורות החשובים ביותר שתיעדו את התקופה על בסיס ידע אישי בזמן אמת הם ספרו של אבי , בשליחות נידונים למוות , ספרו של אנדראס ביס והדו " ח של קסטנר . כל השלושה מעוררים קשיים . עדויותיהם של ביס וקסטנר בעייתיות בעיקר מכיוון שהם נגועים בשיקולים ובאינטרסים אישיים שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם תיעוד היסטורי מהימן . קסטנר כתב את הדו "ח שלו אחרי המלחמה , בשעה שריחף עליו איום של " משפט חברים " שיזם יואל פלגי ( כאמור במהדורה השנייה של ספרו ) . קסטנר ידע בזמן אמת , וודאי בזמן כתיבת הדו " ח שלו , שיהיו מי שיבקרו את מעשיו ולכן טרח על מציאת ניסוחים שיהיו מקובלים על ההנהגה הפוליטית השלטת גם במחיר סטייה מהאמת . הוא השתדל לזקוף לזכותו כל הצלחה , תוך ניסיון להשאיר בצל את האחרים ובעיקר . 59 אהרונסון נוטה להשמיט את ההישגים בתחום ההצלה בהונגריה שלא ניתן לייחסם אישית לקסטנר , כמו למשל עצירת " גירוש הזרים ...
אל הספר