אייכמן לא התחייב להפסיק את הגירוש עד לשובו של אבי משליחותו אבל הבטיח שהמגורשים יישלחו " לאוסטריה או לאיזה מקום אחר " וזאת עוד לפני פגישתו הראשונה של קסטנר עם אייכמן . בפועל התברר שהמגורשים נשלחו לאושוויץ והגורל שציפה להם שם היה ידוע בבודפשט . משום כך , הוצגה לאייכמן בשלב מוקדם , אולי עוד לפני פגישתו הראשונה של קסטנר עם אייכמן , השאלה כיצד הוא מתכוון למלא את חלקו בעסקה עתידית מבלי שיישארו בידיו יהודים שיוכל לשחרר . על רקע זה נולדה עסקת " יהודים על הקרח " . בלא קשר למשא ומתן של אייכמן עם ועדת ההצלה בבודפשט , התעורר בווינה צורך בידיים עובדות להקמת ביצורים . לשם כך נשלחו מהונגריה כמה רכבות ובהן כחמישה - עשר אלף יהודים . במקום להישלח לאושוויץ נשלחו רכבות אלה לאוסטריה , למקום ליד וינה המוכר בשם שטרסהוף . קסטנר מציג משלוחים אלה כהישגים אישיים שלו ( וכהרגלו נמנע מלהזכיר את חלקה של אמי בנושא ) , בעוד מתנגדיו הציגו אותם לימים כ " פעולה שגרתית " של משלוח עובדי כפייה יהודים למקום שבו הם נדרשים . . 8 דברים אלה כתב ויזל בקשר למידע האמין שהגיע אליו בנושא רצח היהודים שגורשו במסגרת " גירוש הזרים " של 1...
אל הספר