בחיבור זה עמדנו פעמים מספר על תפיסתו המשפטית של הרמב " ם , הרואה את התורה כחוקת מדינה אלהית . על פי הרמב " ם , מטרת התורה היא לכונן חברה מוצלחת מבחינה מדינית וחברתית , שלמה במעשיה ובמידותיה , שמגמתה העליונה היא " תיקון השכל " והשגת דעת אלהים . נמצא שהתורה היא חוקה מדינית מבחינת אופיה , ואלהית מבחינת מקורה ומגמותיה . היא מכוונת לתיקונה של החברה , באמצעות מצוות מעשיות , ולתיקונה הרוחני , באמצעות אמיתות דתיות המביאות את האדם לידי דעת אלהים ( מורה הנבוכים ב , מ ; ג , כז ) . בהקשר המדיני והמשפטי , ראוי להזכיר הוגה מודרני המתבונן בתורה באספקלריה משפטית מובהקת , והוא יצחק ברויאר ( , ( 1946 - 1883 אשר פיתח רעיון זה לכדי תפיסה כוללת של היהדות . בכדי לעמוד על ייחודה של משנתו נזכיר בקצרה שתי תחנות בדרך - שפינוזה ומנדלסון . 467 חוקה מדינית או חוקה דתית : שפינוזה ומנדלסון שפינוזה , בספרו מאמר תיאולוגי מדיני , 468 הדגיש מאוד את הממד המדיני של התורה , אולם רוקן ממנה לגמרי את הממד האלהי , בראותו בה חוקה מדינית בלבד . אם אצל הרמב " ם התורה היא אלהית הן מבחינת מקורה ( תורה מן השמים ) , והן מבחינת תכליתה...
אל הספר