ה. הרמב"ם והרמב"ן על יחסי הלכה ונבואה

המחלוקת בתפיסת ההתגלות באה לידי ביטוי , ככל הנראה , גם במחלוקתם של הרמב " ם והרמב " ן לגבי יחסי הלכה ונבואה . כפי שציינו לעיל ( עמ ' , ( 30 - 28 רואה הרמב " ן את מצוותיהם של הנביאים כבעלות תוקף דאורייתא , ואילו לדעת הרמב " ם תוקפן הוא דרבנן . עם זאת , ברי כי הן הרמב " ם והן הרמב " ן מסכימים על העיקרון של עליונות של נבואת משה רבינו על נבואת שאר נביאים , 183 וכמו 182 יש להעיר כי מהצעה זו עשויה לעלות תשובה מעניינת לבעיית הפער בין פרשנות הפשט , לבין הפרשנות העומדת ביסודה של ההלכה . לעיל ( עמ ' 68 ) הצגנו מספר גישות לבעיה זו , אך נדמה כי על פי המתבאר כאן , אנו נרמזים על קיומה של אפשרות נוספת : ייתכן שפירושה ההלכתי של התורה אכן שונה מפירושה הפשטי כיום , ועם זאת , שני הפירושים נכונים , אלא שכל פירוש התגלה בהתאם לעולם התרבותי והרוחני של הקורא , הנוטל בעצמו חלק בגילוי הכוונה האלהית , מיניה וביה . והם הם " הפשטות המתחדשים בכל יום " ( רשב " ם , בראשית לז , ב ) . 183 העיקר של עליונות תורת משה במשנת הרמב " ם ידוע יפה , למשל : פירוש המשנה סנהדרין י , א , היסוד השביעי ; שמונה פרקים פרק ז ; יסודי התור...  אל הספר
המכון הגבוה לתורה. אוניברסיטת בר-אילן