ילי נתיב והודל אופיר כינוס מחקרינו בספר אחד והדיאלוג המתקיים בין פרקיו השונים משרטטים תמונה רחבה של שדה החינוך למחול כשדה חברתי שולי , שמציע מרחבי פעולה מעניקי משמעות . אנו מתארות את המרחבים הללו כצרים ומוגבלים ועם זאת כבעלי ערך לנערות ולנשים הפועלות בהם , וכבעלי פוטנציאל לסדוק ולערער , ולו במעט , מבנים חברתיים קשיחים . מורות ותלמידות לריקוד , אנו טוענות , הוות בדחיסות מצבים וכוחות מנוגדים : מעמד - ואי - מעמד , משאבים מרובים ( תרבותיים ופיזיים ) - ומועטים , חופש - ומוסרות . ריקוד כמדיום גופני - הבעתי , מעצים את המתח שמחזיק כל אחד מן המושגים הללו , ובמקביל פותח חלון גופני המאפשר להרחיב את הדיון התיאורטי בהם . בחלק זה , המסכם ואוסף את תובנותינו , אנו מציגות שני מושגי - על החובקים את עיקר טענותינו : קהילה מסדר שני ( ילי נתיב ) ובין ייצור ליצירה ( הודל אופיר ) . המושג קהילה מסדר שני מתייחס למגמות המחול ועורך בהן שתי קריאות , מוסדית ומגדרית ; בשתיהן מתקיים פער , או מתח , בין שוליות מצד אחד ועוצמה גופנית , מוסרית וקבוצתית מצד שני . המושג בין יצור ליצירה מתאר את המתח הקיים במציאות החברתית - ת...
אל הספר