לפני שנים רבות כתבנו מכתבים בכתב יד , לאחר מכן הדפסנו אותם במכונת כתיבה . מברקים היו יקרים , ומשום כך קצרים מאוד . שיחות טלפון היו בעייתיות ויקרות למדי , במיוחד שיחות בינלאומיות . אפשר היה לצלם תמונות ולשלוח אותן בדואר רגיל . מאז השתנה העולם , והתחלנו להיות בקשר עם אחרים באמצעות דואר אלקטרוני , כתיבת אימייל , או באמצעות תוכנות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק , ווטסאפ או סקייפ , המאפשרות לדבר עם אנשים רחוקים ולראות אותם בו - זמנית , ותוכנות המאפשרות שידור של תמונות באינטרנט , לא פעם מהטלפונים הניידים הממוחשבים והמודרניים שלנו . אמצעי התקשורת העומדים לרשותנו מצטיינים בזמינות , במהירות ובאיכות תקשורת חסרות תקדים בהיסטוריה האנושית . אך האם כל זה אמנם יוצר תקשורת אמיתית ? האם אנחנו יכולים באמת להיות עם הזולת ? האם אנחנו פחות בודדים היום משהיינו או היו אחרים בעבר ? האם מספקים אמצעי תקשורת רבים ומרשימים אלה עזרה לאנשים בודדים ? אולי דווקא מימד של זרות ואנונימיות מקדם תקשורת של אנשים בודדים עם סביבתם . למשל , בני נוער במצוקה או חולי נפש נוהגים לצלצל לטלפון של מוקד כמו ער " ן ( עזרה ראשונה נפשית )...
אל הספר