תרגום ללא מקור: שאלת הבעלות על טקסט וטריטוריה במעבר מהמסורת הפלסטינית שבעל-פה לספרות העברית

יובל עברי לנקודת המפגש בין הטקסט המקראי , התנועה הציונית והפלסטינים תושבי הארץ היה תפקיד משמעותי בעיצוב היחסים הפוליטיים והתרבותיים בין יהודים לערבים בארץ - ישראל / פלסטין במפנה המאה העשרים . מחקרים היסטוריים רבים דנו בזיקה שנוצרה בין צמיחתה של ספרות המחקר והספרות הפופולרית על ארץ הקודש , שכתבו נוסעים וחוקרים אירופים , ובין הופעתה והתפתחותה של התנועה הציונית ועיצוב יחסה כלפי הארץ וכלפי תושביה . בתהליך זה היה לטקסט המקראי תפקיד סימבולי מכריע בניסוח התביעות הלאומיות היהודיות הנוגעות לזיקה ההיסטורית אל הארץ ולבעלות העתידית עליה . בבסיס תביעות אלו עמדה תפיסה הרמנויטית פרשנית יהודית - נוצרית שלפיה הטקסט המקראי הוא מקור המסמן את הבעלות ההיסטורית של היהודים על הארץ . לפי פרשנות זו , חזרתם של היהודים לארץ - ישראל / פלסטין וחידוש ריבונותם בה הם חזרה אל המקור - הטקסטואלי והטריטוריאלי . התהליך הזה טמן בחובו גם שינוי רדיקלי בתפיסת הזמן היהודי ; הוא יצר זמן יהודי חדש המבוסס על דילוג מההווה לתקופת המקרא , אגב שלילה וביטול של תקופת הגלות הפרושה ביניהם . הקפיצה ההיסטורית הזאת סימלה חיבור סימבולי וממשי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד